זה שנים שח"כ הכנסת גדעון סער נלחם על זכויותיהן של האמהות העובדות בישראל. מידי פעם אפילו מצליח להאריך חופשת לידה או לקבל נקודות זיכוי בעבור משפחות חד הוריות.

 

אולם את מה שעשתה בעבורנו עו"ד ורד פרי, אם לשני ילדים, ניתן לראות כפריצת דרך משמעותית. עו"ד פרי כללה בדוחותיה לצרכי המס את הוצאות הטיפול בילדיה- מס ההכנסה קיבלן בהתחלה אולם אח"כ חזר בו וסירב לאשרן כהוצאות מוכרות. עו"ד פרי לא ויתרה והחליטה לגייס לצידה סוללת עו"ד מן השורה הראשונה ביניהם עו"ד משה שקל, לאה טבע-עכו ויניב שקל.

 

בית המשפט המחוזי קיבל ב-6/4/08 את ערעורה של עו"ד פרי והכיר בתשלום בגין הטיפול בילדיה כהוצאה מוכרת בקבעו " זכותו של כל אחד מבני הזוג להגשים את שאיפותיו המקצועיות, את זכותו לממש את רצונו לעסוק בעיסוק וליצור פרנסה לו ולבני ביתו." כן הוסיף ואמר "כי אלמלא היו הילדים תחת השגחה מסודרת בשעות העבודה, לא היו יכולים הוריהם לצאת לעבודה ולייצר הכנסה".

 

זו הפעם הראשונה בה בית המשפט רואה קשר ישיר בין היציאה לעבודה לצורך להשגיח על הילדים.

 

נשארתן מבולבלות- האם אתן בין הזכאיות? אלו הוצאות מוכרות? ואיך מקבלים אותן?

 

 

כל הורה ליד עד לגיל 14 שעקב יציאתו לעבודה מימן את שהות ילדיו בפעוטון, מעון יום או השגחת מטפלת. שימו לב שאין מדובר הוצאות העשרה למיניהם או חוגים. 

ובתנאי שהמעסיק שלו לא ממן את ההוצאות הנ"ל.

 

פסק הדין מתייחס בשוויון להורים משני המינים. 

 

גם עצמאיים וגם שכירים זכאים להכיר בהוצאה זו כחלק אינטגראלי מהוצאה בייצור ההכנסה שלהם. 

 

עצמאיים ממילא חייבים בהגשת דוח ולכן במסגרת הדוח הם מכניסים בין שאר הוצאותיהם המוכרות את הוצאות הטיפול בילדים. 

שכירים צריכים להגיש דוחות מפורטים מגובים במסמכים של הוצאות ההשגחה על הילדים (קבלות,חשבוניות או הוכחה מביטוח לאומי על החזקת מטפלת ותשלומים עבורה). 

האחרונים יחסכו לכם את מילוי הניירת ויוכלו להמליץ לכם על הוצאות נוספות שמוכרות לשכירים שאינן ידועות לציבור הרחב. 

בנוסף לכך יוודאו מניעת מצבים של הגשת בקשה להחזר עבור נישומים שחייבים כספים למס ההכנסה ואינם מודעים לכך. 

 

לפי פס"ד: א)הוצאות מטפלת מוכרות במלואן ב)הוצאות פעוטון/מועדונית שכוללת ארוחות – יוכרו במחציתן ג) הוצאות פעוטון/מועדונית שמשלמים עבור הארוחות בהם בנפרד-יוכרו שני שלישים מן ההוצאה ד) מועדונית של אחה"צ- יוכרו שני שליש מן ההוצאות. 

 

ניתן לתבוע עד שבע שנים אחורה דהינו משנת המס 2001 ואילך. 

 

רשות המיסים הודיעה כי תערער על הפסיקה הנ"ל לביה"מ העליון ולכן עד שהאחרון לא יפסוק היא לא תיישם את פס"ד. 

 

ובכן מדוע להזדרז ולהגיש,שכן יתכן ומדובר בהליך שמשכו כמה שנים? 

הצעד האופרטיבי מחייב הגשת דוחות של שנים עברו על מנת למנוע מצב של התיישנות על המקרים – ניתן לדרוש רק עד שבע שנים אחורה. אם ידחה ביה"מ העליון את ערעור המדינה אזי כל התביעות הללו שהוגשו יזכו רטרואקטיבית להחזר המס. 

 

הכותבת, יפעת טל, היא רו"ח במקצועה, בעלת תואר שני במשפטים LL.M , עובדת כסמנכ"לית כספים בחברה ונותנת שרות מקצועי לחברות, עצמאים ושכירים במסגרת פרטית.