היום יום ה' 30.4.09 דחה בית המשפט העליון ,בהרכב מורחב של חמישה שופטים, את ערעורה של רשות המסים על פס"ד המחוזי בת"א. פס"ד זה קבע כי יש להכיר בהוצאות הגידול בילדים כבכל הוצאה אחרת המוכרת בייצור ההכנסה העסקית. 

השיקול שעמד בפני בית המשפט היה לא רק עידוד כניסת נשים לשוק העבודה אלא בעיקר מיסוי ההכנסה האמיתית של הנישום.

 

ההוצאות שיוכרו הנן הוצאות בגין מטפלות פרטיות, גנים לפני גיל חינוך חובה, וצהרוניות.

מדובר ב-100% הכרה בהוצאות של מטפלת וב-63% הכרה בכל השאר. למה 63% באחרים – מכיוון שמדובר בהוצאה מעורבת הכוללת חינוך והעשרה שניתנים לילדים במסגרות אלו –בהם המדינה אינה חייבת לשאת. מכאן ניתן להסיק שחוגי העשרה אינם הוצאה מוכרת. 

ביהמ"ש העליון נתן גושפנקא סופית להחלטת בית המשפט המחוזי, זה האחרון טען כי התשלום לשמרטף ניתן עבור השגחה ולכן ההוצאה דינה שתוכר, שכן היא מהווה חלק עקרוני בייצור ההכנסה. 

ביהמ"ש העליון הותיר פתח לכנסת להחליט אחרת בעניין, כך שהחלטה זו עוד נתונה לטלטלות, אולם כל עוד האחרונה לא עשתה כן המצב הוא שהוצאות אלו הן מוכרות הן בעסקים והן לשכירים.

בית המשפט העליון התיר למחוקק להגדיר את הכללים המנחים בדבר חילוץ חלק ההוצאה המוכר בניכוי,כנגד למי מבני הזוג לזקוף את ההוצאה הנ"ל. עד שיחליט המחוקק לגבי אופן חלוקת ההוצאות, ההנחה היא שהן תחולקנה שווה בשווה בין בני הזוג.

כשנדונה שאלת הנטל הכלכלי שייפול על רשויות המס, טענו השופטים כי לכנסת פתרונות בתור מחוקקת. הם הגדירו זאת "לכך מצוי ארון התרופות בידי המחוקק, שאם ירצה יקבע נורמות בעניין".

השופטים גם דחו את טענת רשות המס, כי הסדר נקודות הזיכוי הוא ממצה ומהווה תחליף ניכוי הוצאות ההשגחה על הילדים. 

רשות המיסים טוענת מצידה:"כי באווירה שאנו נמצאים היום של קיצוצים וגביית המיסים פוחתת אנו מסופקים אם נוכל לעמוד בהוצאה תקציבית של מיליארדי שקלים. מה גם שזה לא יסתכם רק בהוצאות מטפלת אלא בכל הוצאה פרטית אחרת כדוגמת הוצאות נסיעות." 

ואתם מבחינתכם: זו כרגע ההוצאה מוכרת!

לכן כעצמאיים יש להכניס את ההוצאה להוצאות העסק (כמובן בעזרת תיעוד מתאים- חשבוניות, קבלות, ספחי תשלום לביטוח לאומי על מטפלות).

וכשכירים ניתן לדרוש החזרי מס -כמובן שהכול צריך שיהיה מגובה במסמכים.

כל זאת על טופס שמספרו 1304 שתוכלו למצוא באתר של רשות המיסים בישראל. 

אולם אליה וקוץ בה - תחולת פסק הדין נקבעה החל מה-1.1.2010 והיא לא תחול אחורנית למעט על התובעת עצמה שתקבל גם את הפסיקה בדיעבד.